(א-ב) תוספתא דפוסים תוספתא עירובין ב׳:ז׳ מערבין במעשר שני בירושלים [אבל לא] בגבולין הנודר מן [הפת] מערבין לו בה אימתי בזמן [שנדר שלא לטעמה] ואם הקדישה הרי זה אסור שאין מערבין בהקדש.
(ב)תוספתא דפוסים תוספתא עירובין ב׳:ח׳ א״ר מאיר לא נמנעו [בנות] ישראל מלשלח עירוביהן ביד [בניהן וביד בנותיהן] הקטנים כדי לחנכן במצות אמר לו ר׳ יהודה משם ראיה [באומרת לחברתה קבלי הימנו] נתנו לקוף והוליכו נתנו [ע״ג בהמה והוליכתו עירובו עירוב].
(ג-ד) תוספתא דפוסים תוספתא עירובין ב׳:ט׳-י״א נתנו ע״ג קורה שהיא גבוהה י׳ טפחים עירובו עירוב רבי יהודה אומר אם היתה ד׳ עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור ליטלו בתוך שלשה מותר ליטלו נתנו בכלכלה ותלאה באילן למעלה מעשרה טפחים [אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים] עירובו עירוב [ואסור ליטלו] דברי ר׳ וחכ״א כל שאסור ליטלו אין עירובו עירוב [אחד העירוב וא׳ כל הכלים].
שרשי אילן [שהן גבוהין] מן הארץ שלשה טפחים או שיש חלל תחתיהן שלשה טפחים אע״פ [שהן שוין לארץ מרוח אחת לא ידרוס ויעבור עליהן ממקום למקום ולא] ישב עליהן [ולא יסמוך עליהן] לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין [נסמכין באילן ולא יעלה לאילן] מבעוד יום כדי שתחשך וישב שם כל [אותו] היום אחד אילן ואחד כל [הבהמה] אבל [שיח] בור ומערה וגדר [מטפס ועולה מטפס ויורד ואפי׳] מאה אמה.
נתנו במגדל [נעל] בפניו ואבד המפתח ה״ז עירוב ר״א אומר [אם] בעיר [אבד] עירובו עירוב [אם] בשדה [אבד] אין עירובו עירוב מודין חכמים לר״א בבני חצר ובני מרפסת שגבו את עירוביהן ונתנוהו בבית אע״פ [שבידוע] שאין המפתח במקומו עירובו עירוב א״ר יוסי [אבטולס העיד משים חמשה זקנים שספק העירוב כשר] איזהו ספק [העירוב] שהוא כשר עירב בתרומה ספק מבעוד יום [נטמא] ספק משחשכה [נטמא עירב] בפירות ספק מבעוד יום נתקנו ספק משחשכה נתקנו [עירובו עירוב] אבל עירב בתרומה [ספק טמאה] ספק טהורה [עירב בפירות ספק מתוקנין ספק אין מתוקנין] אין עירובו עירוב.
(ה)תוספתא דפוסים תוספתא עירובין ג׳:א׳ ר׳ יהודה אומר אין אדם מתנה על [עירובו אלא בשני דברים אומרים] בא חכם למזרח עירובו למזרח [בא] למערב עירובו למערב בא לכאן ולכאן [למקום שירצה הולך לא בא לכאן ולכאן הריני כבני עירי] ר׳ יהודה אומר [אילו] היה אחד מהן רבו ילך אצל רבו שניהם רבותיו ילך אצל [מי שרגיל] אצלו אם היה רגיל אצל שניהם ילך [אצל איזה מהן] שירצה.
(ו)תוספתא דפוסים תוספתא עירובין ג׳:ב׳ מתנה אדם על עירובו ואומר עירובי לשבת זו ולא לשבת אחרת לשבת אחרת ולא לשבת זו [עירובי] לשבתות ולא לימים טובים לי״ט ולא לשבתות לשבת ולא ליוה״כ ליום הכפורים ולא לשבת.
(ו-ז) תוספתא דפוסים תוספתא עירובין ד׳:א׳ ר׳ אליעזר אומר יו״ט הסמוך לשבת בין [מלפניו ובין מלאחריו] מערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר מודה ר״א שאין מערבין חצי היום לצפון וחצי היום לדרום שאין חולקין יום אחד וחכ״א כשם שאין חולקין יום אחד כך אין חולקין [שני] ימים אמר להם ר״א אי אתם מודים במערב ברגליו ביום ראשון שצריך לערב ברגליו ביום [השני] נאכל עירובו [עד שלא חשיכה] אין יוצא עליו ביום [השני] אמרו לו אבל אמר להם הללו ב׳ ימים הן אמרו לו אי אתה מודה שאין מערבין מיו״ט לחבירו אמר להם אבל אמרו לו הללו יום אחד [הוא] עירב ברגליו ביום הראשון [צריך לערב] ברגליו ביום [השני] נאכל עירובו [עד שלא חשיכה] אין יוצא עליו ביום [השני] דברי רבי רבי יהודה אומר הרי זה חמר גמל רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל [ב״ר] יוחנן בן ברוקה [אומר] ערב ברגליו [ביום הראשון אין צריך לערב ברגליו ביום השני] נאכל עירובו [עד שלא חשכה יוצא עליו ביום השני] מודים חכמים לר״א [בשני ימים טובים של ר״ה שמערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר] ור׳ יוסי אוסר [שקדושת שניהם אחת הוא] אמר להם ר׳ יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש.
(ח)תוספתא דפוסים תוספתא עירובין ד׳:ב׳ [הרי שהיתה בידו כלכלה של פירות וצריך לתקנו היום הוא אומר אם יו״ט הוא אין בדברי כלום ואם לאו קורא שם לתרומה ומעשרות שבה ואוכלה ור׳ יוסי אוסר מודה רבי יוסי] בב׳ ימים טובים של גליות.באדיבות ד"ר רונן אחיטוב